פתיח

נישואין של עובד, לידת בן או בת, בר־מצווה, בת־מצווה או חתונה של ילד הספק – אירועים אישיים בחיי האדם הם הזדמנות חשובה לחזק את הקשר העסקי ולהביע הוקרה אישית. רבים מהעסקים בישראל נוהגים לשלוח שי או מתנה בכסף, באובייקט פיזי או בתווי קנייה לעובדים, ללקוחות ולספקים לרגל אירועים מיוחדים בחייהם.

השאלה המרכזית של בעל העסק היא פשוטה: האם ההוצאה תוכר לי כהוצאה מוכרת בניכוי לצורכי מס הכנסה? מה דין המע"מ? והאם יש לזקוף שווי בתלוש העובד?

במאמר זה נסקור את כללי ההכרה במתנות לאירוע משפחתי כהוצאה מוכרת, את התקרות הרלוונטיות, את ההבדל בין מתנה לעובד למתנה לבעל קשר עסקי, ואת הדרישות הפרקטיות לתיעוד ולתיוק נכון של ההוצאה.

המסגרת החוקית – תקנה 2(4)

הבסיס החוקי להכרה במתנות כהוצאה מוכרת מצוי ב־תקנה 2(4) לתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסוימות), התשל"ב-1972. התקנה קובעת שני מסלולים נפרדים, התלויים בזהות מקבל המתנה ובמהות האירוע:

• מתנה לבעל קשר עסקי (לקוח או ספק) – ההוצאה מוכרת עד תקרה לכל מקבל לשנה, ללא הגבלה במספר המתנות.
• מתנה לעובד לרגל אירוע אישי או משפחתי – ההוצאה מוכרת עד תקרה שנתית לעובד, מבלי שיש לזקוף שווי לשכרו.
• מתנה לעובד לרגל חג או אירוע שאינו אישי – תוכר רק אם נזקף שווי המתנה בתלוש השכר של העובד וגולם המס.

חשוב להדגיש: התקרות מתעדכנות מעת לעת ומפורסמות על־ידי רשות המסים במסגרת "נתונים לתיאום הוצאות מסוימות" השנתי. נכון לשנת המס 2026, התקרה לכל אחד משני המסלולים הראשונים עומדת על 240 ₪ לאדם לשנה (סכום זה זהה לתקרה שהייתה בשנת 2025, וזאת בעקבות חוק ההתייעלות הכלכלית – הקפאת עדכוני מס לשנת התקציב 2025, התשפ"ה). מעבר לתקרה – ההוצאה נחשבת כ"הוצאה עודפת" שאינה מוכרת, ובחברה בע"מ אף עלולה להיות חייבת במקדמות על הוצאות עודפות לפי סעיף 181ב לפקודת מס הכנסה.

מתנה לעובד לרגל אירוע משפחתי

מהו 'אירוע משפחתי' לעניין זה?

ההגדרה הנהוגה בעמדת רשות המסים כוללת אירועים אישיים מובהקים בחיי העובד:

• נישואין של העובד
• לידת ילד או נכד
• בר־מצווה ובת־מצווה לילדי העובד
• חתונה של ילדי העובד
• יום הולדת מיוחד (למשל יובל)
• אבל ושבעה במשפחה הקרובה

התנאים להכרה ללא זקיפת שווי

כדי שמתנה לעובד לרגל אירוע אישי תוכר במלואה ולא תחויב כתוספת לשכר, יש לעמוד בארבעה תנאים מצטברים:

1. סכום סביר וענייני – ההוצאה לא תעלה על התקרה השנתית הקבועה בתקנה (240 ₪ לעובד בשנה, נכון לשנת 2026).
2. בגין אירוע אישי מובהק – אירוע משפחתי או אישי, ולא חג כללי או אירוע ארגוני.
3. ניתן לזיהוי פרטני – ניתן לקשור את המתנה לעובד מסוים ולא להוצאה גלובלית של ועד או של החברה.
4. תיעוד מסודר – חשבונית מס בשם החברה, רישום שם העובד והאירוע, ושמירת אסמכתאות.

מעל התקרה: כל סכום שמעבר ל־240 ₪ לעובד בשנה לא יוכר כהוצאה מוכרת ללא זקיפה. אם החברה תבחר להעניק מתנה יקרה יותר – יהיה עליה לזקוף את ערך המתנה כולה בתלוש השכר של העובד ולגלם בגינה מס. רק אז ההוצאה תוכר במלואה.

מתנה ללקוח או לספק לרגל אירוע אישי

הסיטואציה רווחת: בעל עסק שולח סידור פרחים לחתונה של בעל מפעל ספק, מתנה לבר־מצווה של ילד הלקוח, או שי לרגל הולדת בן של איש המקצוע. השאלה היא האם ההוצאה מוכרת.

התשובה חיובית, בתנאי שמתקיימים שני יסודות:

• קשר עסקי מוכח – המקבל הוא בעל קשר עסקי פעיל (לקוח, ספק, נותן שירות) ולא קרוב משפחה או מכר אישי בעלמא.
• סכום סביר עד התקרה – שווי המתנה אינו עולה על התקרה השנתית הקבועה בתקנה (240 ₪ לאדם בשנה, נכון לשנת 2026).

חשוב לדעת: ההלכה הנהוגה היא שאין הגבלה במספר המתנות לאותו אדם, אלא בתקרה הכוללת השנתית. כלומר, אם נשלחה מתנה ללקוח לחג בסכום של 100 ₪ ובהמשך השנה נשלחה מתנה נוספת לרגל חתונת בנו בסך 140 ₪ – הסך עומד על 240 ₪ והוצאה כולה מוכרת. אם הסך הצטברתי עולה על התקרה, ההפרש יהיה הוצאה עודפת שאינה מוכרת.

סיכום מפורט: ארבעה תרחישים עיקריים

כדי להקל על ההתמצאות, להלן ארבעה תרחישים מרכזיים עם כללי ההכרה המתאימים לכל אחד מהם:

תרחיש ראשון – מתנה לעובד לרגל אירוע אישי או משפחתי

• התקרה השנתית: עד 240 ₪ לעובד בשנה.
• זקיפת שווי בתלוש השכר: אין צורך, כל עוד הסכום בתוך התקרה.
• מע"מ תשומות: ניתן לקזז את מס התשומות במלואו.
• דוגמאות לאירועים: נישואין, לידת ילד, בר־מצווה, בת־מצווה.

תרחיש שני – מתנה לעובד לרגל חג או אירוע כללי

• התקרה השנתית: אין תקרת פטור – אך נדרשת זקיפה.
• זקיפת שווי בתלוש השכר: חובה לזקוף את מלוא שווי המתנה כתוספת לשכר ולגלם בגינה מס.
• מע"מ תשומות: ניתן לקזז את מס התשומות.
• דוגמאות: שי לראש השנה, מתנה לפסח, סוף שנה.

תרחיש שלישי – מתנה ללקוח או לספק (קשר עסקי)

• התקרה השנתית: עד 240 ₪ לאדם בשנה, ללא הגבלה במספר המתנות.
• זקיפת שווי: לא רלוונטי, מדובר באדם שאינו עובד החברה.
• מע"מ תשומות: ניתן לקזז עד התקרה.
• דוגמאות: סידור פרחים לחתונה של ילד הלקוח, שי לאירוע אישי של נותן שירות קבוע.

תרחיש רביעי – חריגה מהתקרה (בכל אחד מהתרחישים הקודמים)

• ההפרש שמעל התקרה: ייחשב להוצאה עודפת שאינה מוכרת.
• בעובד: ניתן לבחור לזקוף את כל המתנה כתוספת לשכר – כך ההוצאה תוכר במלואה. ללא זקיפה – ההפרש לא יוכר ויחויב במקדמות הוצאות עודפות בחברה בע"מ.
• בלקוח/ספק: ההפרש לא יוכר כלל ויטופל כהוצאה עודפת.
• מע"מ על ההפרש: אינו מותר בקיזוז.

היבטי מע"מ – נקודה שחשוב לא לפספס

ב־מע"מ יש להבחין בין שני מצבים:

• מתנה במסגרת התקרה – מס תשומות בגין המתנה מותר בקיזוז, בכפוף לקבלת חשבונית מס כדין בשם העסק.
• מתנה מעל התקרה – מס התשומות על ההפרש שמעבר לתקרה אינו מותר בקיזוז. בנוסף, על־פי הוראת תאמ"ו 62.503.3, מתנה נחשבת לעסקה בין צדדים קשורים ועלולה לחייב במע"מ עסקאות.

המלצה פרקטית: יש להקפיד שהחשבונית תהיה בשם החברה ולא בשם הפרטי של בעל העסק, ולציין על גבי האסמכתא את שם המקבל ומהות האירוע. כך תימנע מחלוקת מול פקיד השומה ומול מע"מ במקרה של ביקורת.

מה השתנה ב־2026? הקפאת תקרות ומקדמות הוצאות עודפות

במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2025) (הקפאת עדכוני מס ומס יסף), התשפ"ה-2024 – הוקפאו עדכוני סכומים רבים בפקודת מס הכנסה לשנים 2025 ו־2026, ובכלל זה תקרות הקשורות לתיאום הוצאות מסוימות. המשמעות המעשית היא שתקרת המתנה השנתית של 240 ₪ נותרת ללא שינוי משנת 2024 ועד 2026.

בחברה בע"מ יש לזכור כי כל חריגה מתקרת המתנה (240 ₪) שלא נזקפה לשכר, הופכת ל"הוצאה עודפת" החייבת במקדמות מס לפי סעיף 181ב לפקודה. גובה המקדמה הוא 45% מסכום ההוצאה העודפת בחברה רגילה, ו־90% במוסד ציבורי. המקדמות משולמות יחד עם דיווח מע"מ ושכר, ויש לדווח עליהן ב"טופס 1214" השנתי. אי תשלום עלול לגרור קנסות והפרשי הצמדה.

המלצה לסוף שנה: בסמוך לסיום שנת המס מומלץ לערוך "חישוב הוצאות עודפות" שמרכז את כל המתנות, הכיבודים, אירוח ספקים, ביגוד מעורב והוצאות רכב המעורבות, ולוודא שהמקדמות שולמו במלואן. השלמת מקדמה תבוצע בדיווח של חודש דצמבר, עד ה־15 בינואר של השנה העוקבת.

מקרי בוחן מהשטח

מקרה 1 – שי לעובד לרגל לידת בן

חברה שלחה לעובד שי לרגל לידת בנו בסכום של 200 ₪. השי מצוי בתוך התקרה של 240 ₪, ולכן מוכר במלואו כהוצאה, ללא צורך בזקיפת שווי בתלוש. מס התשומות בחשבונית ניתן לקיזוז מלא.

מקרה 2 – מתנה יקרה לעובד בכיר לרגל נישואיו

חברה החליטה להעניק לעובד בכיר מתנה לרגל חתונתו בסך 800 ₪. רק 240 ₪ ייחשבו כמתנה בפטור מזקיפה. בגין 560 ₪ הנותרים יש שתי אפשרויות: לזקוף את ההפרש כתוספת לשכר ולגלם מס, או להותיר את הסכום כהוצאה עודפת לא מוכרת. הבחירה תלויה במדיניות החברה ובסיווג העובד.

מקרה 3 – סידור פרחים לחתונה של בנו של ספק קבוע

חברה שלחה סידור פרחים בסך 220 ₪ לרגל חתונת בנו של ספק קבוע. ההוצאה מצויה בתוך תקרת 240 ₪ ולכן מוכרת במלואה, ומס התשומות מותר בקיזוז. מומלץ לתעד בכרטסת ההנהלת חשבונות את שם הספק ואת האירוע.

מקרה 4 – מתנה משותפת מבני זוג שניהם בעלי עסק

כאשר שני בני הזוג רשומים כעוסקים נפרדים והם שולחים מתנה משותפת ללקוח – חשוב לחלק את החשבונית בהתאם, ולא לרשום את כל הסכום בעסק אחד. כל עוסק יכיר בחלקו עד התקרה.

מלכודות נפוצות שכדאי להימנע מהן

• חשבונית בשם פרטי במקום בשם החברה – ההוצאה לא תוכר וגם המע"מ ייפסל.
• סכום גלובלי ללא פירוט מקבלים – למשל סל שי לכלל העובדים שאי אפשר לייחס לעובד מסוים. במקרה כזה אין להוסיף לשכר, אבל ההוצאה תיחשב הוצאה עודפת ולא תוכר.
• מתנה לבן משפחה של בעל החברה – אינה מוכרת. דרישה כזו תיפסל בבדיקה.
• מתנה במזומן או בהעברה בנקאית – נחשבת תוספת לשכר במלוא הסכום, גם אם ניתנה לאירוע אישי. רק מתנה בעין או בתווי שי נכנסת תחת התקנה.
• חוסר תיעוד של מטרת המתנה – יש לרשום בכרטסת את שם המקבל ואת האירוע, אחרת לא יהיה ניתן להוכיח את הקשר העסקי.

המלצות פרקטיות לעסק

1. הגדירו מדיניות פנימית – קבעו תקציב ברור למתנות לעובדים וללקוחות לפי קטגוריות אירוע.
2. נהלו רשימה שנתית – טבלה עם שם המקבל, האירוע, התאריך, הסכום ומספר החשבונית.
3. הקפידו על תווי שי או מתנה פיזית – ולא על העברה כספית, כדי לעמוד בכללי התקנה.
4. התייעצו לפני מתנה יקרה – אם בכוונתכם להעניק מתנה מעל התקרה, התייעצו עם רואה החשבון לפני הרכישה כדי לתכנן את הזקיפה.
5. עדכנו את התקרה אחת לשנה – הסכומים מתעדכנים בפרסומי רשות המסים ועלולים להשתנות.

סיכום

מתנה לעובד, ללקוח או לספק לרגל אירוע משפחתי היא אחת הדרכים החשובות לחזק קשרים עסקיים ואישיים בעסק. עם זאת, המחוקק קבע גבולות ברורים להכרה במתנה כהוצאה מוכרת – תקרה שנתית של 240 ₪ למקבל (נכון לשנת 2026), דרישה לקשר עסקי או למעמד של עובד, ותיעוד מסודר ומדויק.

עמידה בתנאים אלה תאפשר לעסק להכיר בהוצאה במלואה, לקזז את מס התשומות, ולהימנע מסיווג שגוי כתוספת לשכר או כהוצאה עודפת. במקרים של מתנות יקרות או חריגות מהתקרה, נדרשת חשיבה תכנונית מראש, כולל החלטה האם להוסיף לשכר העובד או להותיר כהוצאה עודפת.

במשרדנו, אייל רז ושות' – רואי חשבון, אנו מלווים עסקים מכל הסוגים ומעניקים ייעוץ פרטני בכל הנוגע למיסוי הוצאות, לרבות מתנות, אירוח, כיבודים ושי לעובדים. אנו ממליצים לכל בעל עסק לבחון את מדיניות המתנות שלו אחת לשנה ולוודא שהיא תואמת לעמדת רשות המסים העדכנית.

הערה: מאמר זה הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ מס פרטני. בכל מקרה ספציפי יש להתייעץ עם רואה חשבון או יועץ מס. התקרות והסכומים המוזכרים במאמר זה נכונים לשנת המס 2026 בהתאם לתקנה 2(4) לתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסוימות), התשל"ב-1972, ולפרסומי "נתונים לתיאום הוצאות מסוימות" של רשות המסים. הסכומים מוקפאים על־פי חוק ההתייעלות הכלכלית (הקפאת עדכוני מס ומס יסף), התשפ"ה-2024.

אייל רז ושות' – רואי חשבון | eyalraz.co.i